בענין האמונה בעולם החומרי.
יש תפיסה כזו שבשביל להאמין במשהו רוחני צריך להיות לא רציונאלי. ואני שואלת: מה רציונאלי כל כך בעולם החומר? רגע האמונה בשבילי הוא אותו הרגע שבו אני מרגישה שהעולם, על החומר שבו ועל הרוח שבו קיים. זה לא קורה תמיד. אלו רגעי חסד פתאום כשאני מרגישה קיום. ובייחוד כשאני מרגישה קיום של אדם אחר, חיצוני ממני. בעיני זה הדבר שמתעסקים בו כשהחינוך והאמנות נפגשים. החומר נהיה רוח והרוח חומר. כרגע בקבוצת "פגוגיקה טבורצ'סטבה" אנחנומתנסים במטודות שונות של הנחיית קבוצות דרך אמנות ומנתחים אותם. אנשים אומרים איך המטודה השפיעה עליהם, ומתוך כך כל פרטיה הקטנים ביותר, הפיזיים ביותר, מקבלים כוח וקיום כמשפיעים על הלך רוחם של אנשים.וכך גם לצד השני- הרוח, המחשבות, הרגשות של האדם חייבים לעבור דרך המתווך הזה, הארצי, הנראה לכל, הצורה- המטודה- בכדי להגיע לאדם האחר.
אני רואה שלקראת הסוף התבלבלתי, אדייק בהמשך.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
דווקא הכל מאוד ברור,
השבמחקלפחות בשבילי,
וממש כיף שסוף סוף יש בלוג שאני יכולה לקרוא לשם שינוי.
שולמית
ברור, אבל מבולגן :)
השבמחקממש רציתי שתמשיכי ותפרטי למה לדעתך האמונה בעולם החומר היא לא רציונלית!
נכון שבכל דבר יש חיבור בין רוח וחומר.וכמו שאת אומרת עולם הרוח בא לידי ביטוי בעזרת עולם החומר, כלומר ברמה פיזית. וישנו קשר מאוד חזק ביניהם, עד כדי שניראה לי לא ניתן להפריד ביניהם. ואילו רציונל יכול להתקיים בשניהם, גם בחומר וגם ברוח, לכן אני לא חושבת שרציונל מתייחס רק לעולם החומר. בכל זאת לגבי רציונל, זה משהו שהייתי רוצה להמשיך לדון בו, מה זה בעצם רציונל ואיפה הוא נוכח בחיים שלנו?
השבמחקאסתי ואביגיל לקחו את זה לכיוון מענין בבלוג של אסתר. אולי אתן דוגמא למה שהתכוונתי: היתה תקופה ששאלתי את עצמי מהי האמונה שלי בעצם, מתי אני מרגישה אותה. והיה מן רגע כזה שטיילתי עם הכלב שלי בשביל בואדי והיתה שלולית יפה והכלב אכל מאיזה דשא והסתכל עלי במן חיוך והרגשתי פתאום את הקיום, של הדרך, של הכלב, שלי של אנשים שקשורים אלי. והרגשתי שהאמונה שלי קורת ברגעים שבהם אני מרגישה קיום, במלוא מובן המילה. והדבר הזה קורה הרבה בעבודה עם אנשים ששם פתאום דברים פיזיים מאד מקבלים קיום. איזה ציור קטן שעשתי פתאום נהפך קיים על ידי כך שאנשים הגיבו, הוא כמו נהפך לתלת מימדי ואף הרבה יותר מימדי, כמספר האנשים שבהם הוא נתקל. והקיום הזה הוא הוא קורה כל פעם מחדש.
השבמחק